משה נ' אריה חב' ישראלית לביטוח בע"מ

פסק דין

מבוא

התובעת, ילידת 13.7.53, נפגעה בתאונת דרכים שאירעה ביום 5.9.05. על פי המתואר בכתב התביעה, נחבלה התובעת במהלך התאונה בכל חלקי גופה, במיוחד בצוואר, בגב, ובברך שמאל.

הנתבעת אינה חולקת על חבותה לשאת בנזקי גוף שנגרמו לתובעת בתאונת הדרכים, בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן- חוק הפיצויים), ולפיכך השאלה היחידה הטעונה הכרעה הינה שאלת נזקיה של התובעת.

הנכות הרפואית

לשם בחינת מצבה הרפואי של התובעת, מונה ד"ר יואב מתן כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה.

בחוות דעתו תיאר המומחה את ממצאיו הקליניים, וקבע כי התובעת מסוגלת להלך על בהונות ועל עקבים. אין ספזם בעמוד השדרה הצווארי, סיבוב לימין- 60 מעלות, ולשמאל- 80 מעלות. הגבלה מזערית לאחור, ולפנים עם סנטר לחזה.

המומחה ציין שבשנת 1973 עברה התובעת ניתוח בכתף ימין, עם דלדול קשה של הדלטואיד, וכי קיימת מגבלה קשה בתנועות הכתף.

אשר לגפיים, מצא המומחה שהכוח בגפיים העליונות, מהמרפק לכף היד, תקין. משמאל- תקין בכל הגפה. ההחזרים בגפיים העליונות תקינים, ואין החזרים פתולוגים.

אשר לעמוד שדרה מותני, ציין המומחה בחוות דעתו, שבכיפוף מגיעה התובעת עם האצבעות עד הקרסוליים. סיבוב טוב, הטיות צד טובות, הרמת רגל ישרה 90 מעלות. כן ציין שההחזרים תקינים, ומבחן בבינסקי שלילי.

בפרק המסקנות ציין המומחה שהתובעת עברה חבלה מסוג הינף השוט. לאור מגבלת תנועה בעמוד שדרה צווארי, קבע המומחה שנותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 5%, לפי סעיף 37(5)א', במחציתו. כן קבע המומחה שנכותה הזמנית של התובעת הייתה בשיעור של 100% למשך 6 שבועות לאחר מועד התאונה, 50% למשך 6 שבועות נוספים, ו-10% עד השלמת חצי שנה ממועד התאונה.

אין למעשה מחלוקת על קביעותיו של המומחה הרפואי, הוא לא זומן לעדות, ולפיכך אני מאמצת את חוות דעתו וקובעת שנכותה הצמיתה של התובעת עומדת על 5% .

הנכות התפקודית ושיעור הגריעה מכושר ההשתכרות

בין הצדדים נטושה מחלוקת על שיעור הנכות התפקודית ועל שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות.

לטענת התובעת, שיעור הנכות התפקודית ושיעור הגריעה מכושר ההשתכרות גבוהים לעין שיעור מהנכות הרפואית שנקבעה, וזאת בשל עיסוקה של התובעת עובר לתאונה, כמורה לריקוד וכעוזרת בית ומבשלת בעבודות מזדמנות.

הנתבעת טענה מנגד, שאין כל משמעות תפקודית לנכותה הרפואית של התובעת, שכן מדובר בנכות מזערית. כן הפנתה לכך שלשאלת בא כוח התובעת "מה ההשפעה התפקודית של פגיעותיה האורטופדיות של התובעת עליה ועל יכולתה לתפקד בעבודתה בתור מדריכת ריקוד ובעבודות הבית ובשים לב לגילה של התובעת", השיב המומחה הרפואי "הרבה פחות מהפגיעה הקשה לכתף שאיתה רקדה שנים".

הנתבעת הפנתה לכך שהתובעת זנחה את הוראת הריקוד לפני התאונה, וללא כל קשר אליה, עקב סגירת תקנים והפסקת תקצוב, והחלה לעבוד כמדריכה חברתית בבתי ספר, מבלי שהייתה פגיעה כלשהי בשכרה.

לאחר עיון בראיות ובטענות שהועלו בפני, מצאתי שיש לקבוע שנכותה התפקודית של התובעת כתוצאה מתאונת הדרכים הינה בגובה נכותה הרפואית, היינו, בשיעור של 5%, זהו גם שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות.

הנזקים

נזק לא ממוני